ראשי / ראשי / מאמרים / סיפורים / סיפורים מהחיים

סיפורים מהחיים

מי גנב את המטבע

מי-גנב-את-המטבע

הסיפור התרחש לפני כמאה ושלושים שנה. כמאה רבנים חשובים מכל מדינות אירופה הגיעו לאספה, בה נדונו עניני התקופה ונושאים הלכתיים שונים. המארח היה לא אחר מאשר רבי אברהם שמואל סופר, הידוע בכנויו "הכתב סופר". ביום האחרון לאספה התכנסו מאה הרבנים לסעודת פרדה, נשאו נאומים והתווכחו בדברי הלכה מסביב לשלחן ענק. …

קרא עוד

אחרתי…אבל הגעתי!

איחרתי-אבל-באתי

ר' שעיה יצחקוביץ מבלה את רוב זמנו בנגריה הגדולה שירש מאביו, שירש מאביו, שירש מאביו. יצחקוביץ הוא דור רביעי של נגרים מדופלמים, אשר יצירותיהם המשובחות מפארות מטבחים זוטרים בתל אביב של אותם הימים, את הסלונים ושולחנות האוכל שלהם אתם יכולים למצוא עד היום, גם בדירות איכות בצפון ובדרום, ואפילו בווילות …

קרא עוד

איש התפילין

איש-התפילין

יש לי תפקיד ייחודי: אני אחראי על חדר כספות בסניף גדול של בנק ידוע. לכאורה, משעמם. רק לקבל אנשים, לגשת איתם לכספת. הוא מסובב מפתח, אני מסובב מפתח, לא מסתכל אפילו, כדי שלא לפגוע בפרטיות, והולך אל העמדה שלי, כאשר הוא יכול להתבודד עם ענייניו. לפני כארבע שנים, הגיע לסניף …

קרא עוד

המתנחלת

המתנחלת

היה זה לפני כעשרים וחמש שנה עת שימשתי כמורה מקצועית באחד הסמינרים הידועים בארץ. אין זה סוד, שמספר המקומות בסמינר הוא מוגבל. אין באפשרותה של הנהלת הסמינר לקבל כל תלמידה באופן חופשי. מכיוון שהתלמידות מעוניינות להתקבל לסמינר מאד מסוים, תהליך הקבלה לסמינרים הוא קשה ומפרך, ולבבות רבים שותתים דם בתקופה …

קרא עוד

שטר של שלום

שטר-של-שלום

הסיפור שלי הוא על נסיעה קצרה לכאורה, אך כזו שנמשכת עד היום הזה. הייתה זו נסיעה מירושלים לתחנת ארלוזרוב בתל אביב, נסיעה שאני עורך כמעט פעמיים בשבוע לרגל עסקיי כסוחר תכשיטים. אמנם יש לי רכב פרטי, אך אני מעדיף לעלות בתחנה הסמוכה למקום מגוריי ולרדת בארלוזורוב. נסיעה באוטובוס היא חוויה …

קרא עוד

שריד אחרון

שריד-אחרון

התנאים במחנה העבודה היו קשים מנשוא, ובפרט בעיצומו של החורף הקפוא באירופה. פיג'מות הפסים לא הספיקו לחמם את הגוף המעונה של היהודים, והם ציפו בכיליון עיניים לקוביית המרגרינה שיקבלו, כדי להוסיף מעט שומן לגופם הכחוש. החיילים הגרמנים התענגו בעת חלוקת המרגרינה וקראו לכך "ההצגה". לאחר חלוקת הקוביות מהסיר הענק, לקח …

קרא עוד

עיר, מקלט

נולדתי לפני חמישים ושלוש שנים בעיר בצפון הארץ. היינו מהמשפחות הדתיות הבודדות באזור. כשגרים בצפון צריך מקלט. בעיר שהתגוררנו בה היו מקלטים ישנים, קטנים וטחובים. אבי, שהיה מהנדס בהכשרתו, החליט על דעת עצמו להרחיב את המקלט בבניין שלנו. איש לא הציע לעזור לו, וודאי שלא להשתתף בהוצאות. אבי תכנן, הזמין …

קרא עוד

גבירים רשו ורעבו…

גבירים-רשו

שמי משה, ואני מכהן כרב של בית כנסת קטן בקהילה כנועה במרכז אירופה. מדי פעם אני מעיין בעתונות החרדית של שבת ועולה על גדותיי מקנאת סופרים כמובן, לנוכח אותם טיפוסים מיוחדים שנוטלים על כתפיהם אחריות לממן מלגות ל 100 או 1000 או אפילו 3000 אברכים. מאין העזות להיכנס למשרדו של …

קרא עוד

בן של מלך

בן-של-מלך

ניקוסינטי היה בנו של מלך גמדזה, מובלעת בתוך מדינת סווזילנד באפריקה. בילדותו גדל בבית המלוכה, אבל משהו בתוכו לא נתן לו מנוח. הוא בכה לאמו שהוא מתגעגע למשהו שאינו יודע מהו. כאשר התבגר הלך לאוניברסיטת יוהנסבורג ללמוד שפות. אז התוודע לשפה העברית שקסמה לו והחל ללומדה. בהמשך התוודע לסיפור עקידת …

קרא עוד

הקנס והפרס

הקנס-והפרס

ברוך שלא שם חלקנו עם סקטור הכעסנים, שחייהם אינם חיים, אבל בינינו לבין עצמנו, לפעמים אין "תענוג" (מפוקפק) יותר, מלכעוס רח"ל. כך בדיוק הרגיש אברך המשי טהור הלב, יקותיאל – קותי אוסטפישר, עת פתח לרווחה את המעטפה האדמונית, אשר כבר ממבט ראשון לא אותתה לעברו סימני אחווה, אהבה, שלום ורעות. …

קרא עוד