גם מעט זה טוב

כשיהודי לא מאבד את התקווה ונלחם את מלחמותיו ומודה על מעט, כשם שמודה על הרבה, זה מעין עולם הבא, וכמו שאומר רבינו הקדוש: מעט זה גם טוב!

נתבונן בהתחזקות אותה אנו מקבלים מענייני חג החנוכה.

"מעטים מול רבים", "חלשים מול גיבורים".

"המכבים" לא התייאשו והתעקשו על נקודת יהודתם, למרות שרוב העם התייוונו, ובזכות מסירות נפשם נעשו להם נסים ונפלאות למעלה מן הטבע: הנר דלק שמונה ימים והם ניצחו במלחמה.

חג החנוכה הוא חג ההודאה, כמו שכותב רבינו הקדוש (תורה ב): ימי החנוכה הם ימי הודאה. עיקר היהודי הוא להודות, כשמו כן הוא – יהודי, מלשון הודיה. כשיהודי לא מאבד את התקווה ונלחם את מלחמותיו ומודה על מעט כשם שמודה על הרבה, זה מעין עולם הבא, וכמו שאומר רבינו הקדוש: מעט זה גם טוב! ואז נעשים לו נסים מעל הטבע, כי על ידי, שמודה על הטוב שהשם-יתברך עושה איתו ולא מסתכל על הרע, על ידי זה גופה מתבטל הרע, כמו שכותב רבינו בתורה רפ"ב – שעל ידי מעט הטוב מתבטל הרע המרובה שיש באדם, כי המעט מתגבר והולך, וכפי שקבעו להלכה בחנוכה כבית ההלל ש"מוסיפין והולכין", מתחילים מנר אחד קטן ומוסיפים והולכים ומרבים את הקדושה ביתר שאת וביתר עוז.

"מוסיפין והולכין" – זאת, בעצם, מהות החנוכה. מעטים מנצחים רבים. שמן ליום אחד דולק במשך שמונה ימים. זוהי ההודיה שיש בחנוכה – שאדם מודה אפילו על מעט הטוב ועל ידי זה זוכה שיתגבר הטוב. רבינו אומר שכאשר יהודי מודה להשם-יתברך אפילו על מעט טוב, אומר לו השם- יתברך: זה טוב?! (בתמיהה) אראה לך מהו טוב! – ואזי מוסיף לו על הטוב שיש לו מכיון שהודה לו.

זה בחינת עולם הבא, שרואים רק טוב. לעתיד יברכו על הרעה כשם שמברכים על הטובה. יראו שהכל לטובה ויראו רק טוב בכל דבר וממילא הרע יכלה, כי כשאדם מברך על הרעה כשם שמברך על הטובה – הרעה כלה ממילא, כי בזה הופך את הרעה לטובה על ידי שמברך עליה.

חנוכה הוא חג ההודיה למצוא את הטוב בכל דבר ובכל יהודי ולהודות על זה. חנוכה מאיר את ימות החול. זוהי תוספת קדושה בימות חול שלא כמו בחגי התורה, שהם ימי חול המועד, לכן נרות חנוכה מאירים לרשות הרבים, ששם מקום אחיזת הקליפות והחיצוניים.

רשות היחיד היא מקום הקדושה. רשות הרבים היא מקום הקליפות. בחנוכה יש כוח להגביר את הקדושה ולהרחיב אותה "מוסיפין והולכין" אפילו למקום רשות הרבים. וכל זה מכוח מסירות הנפש של מתתיהו כהן גדול ובניו, שהיא המשפיעה עלינו לדורות תוספת קדושה.

פרשת "מקץ" שחלה בחנוכה מספרת על יוסף מלשון תוספת. הצדיק הוא המשפיע בנו תוספת קדושה. הנס נעשה על ידי מתתיהו כהן גדול וגרם ל"מוסיפין והולכין".

יהי רצון שנזכה תמיד להוסיף ולילך בתוספת קדושה מתוך הודיה על הטוב שיש לנואמן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים