ראשי / ראשי / ברסלב / שרפי קודש / שליש ברכה

שליש ברכה

רבי ישראל'קה עומד כהלום רעם, איננו יודע אם הוא חולם או הוזה בהקיץ. ההכרה כאילו ניטלה ממנו, הוא מעיף מבט על המדפים הריקים ומרוקנים מכל וכל. בזווית עינו הוא שולח הבטה מבוהלת לעבר הקופה, שעד לפני דקות ספורות היתה גדושה ומלאה במזומנים רבים. רק הפתק הקטן שמונח בין אצבעות ידיו החזיר אותו למציאות הכואבת והבלתי נתפסת…

עד לפני כרבע שעה היה רבי ישראל'קה מיכאליץ סוחר בדים אמיד, שברשותו חנות יוקרתית ומבוקשת בעיירה פשדבורז'. הימים ימי מלחמת העולם הראשונה, הגרמנים נחלו ניצחונות מרובים באיזור פולין, ולאחרונה כבשו אף את פשדבורז'. הם אמנם לא השמידו את היהודים כפי שנהגו עשרים וחמש שנה מאוחר יותר בימי השואה, אך הם שלחו ידם ברכוש היהודי; בכל הזדמנות שנקרתה לפתחם שדדו וחמסו, והותירו את היהודים בחוסר כל.

אחת ההזדמנויות האלה היתה ב'ביקורת' שהם ערכו בחנותו של רבי ישראל'קה. הגרמנים נכנסו לחנותו ושדדו את כל אשר היה בה, מחבילות בדים מוכנות לשיווק ועד למטבע האחרון שנמצאה בקרקעית הקופה. כמיטב המסורת הגרמנית הם ערכו רישום מדוייק של הרכוש הנשדד: בסך הכל שלושים אלף רובלים טבין ותקילין!!! כשהם מציינים שהוא יכול לגשת למשרד הראשי בעיר התעשייה לודז', ואם יעלה ברצונם של האחראים להחזיר לו את הרכוש – יחזירו לו.

כעת נותר רבי ישראל'קה עני מרוד – "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא". תקוות רבות לא תלה בפתק הגרמני, בפרט לאחר שחבריו הסוחרים גילו את אוזנו שבדרך כלל הגרמנים אינם מחזירים אפילו פרוטה שחוקה אחת.

בעיר פשדבורז' התגורר אז אחד המיוחדים, מגדולי חסידי ברסלב, ורבי אפרימ'ל קרקובסקי שמו. רבי אפרימ'ל התפרסם כבר אז כצדיק ופועל ישועות, כאשר את פתקי הבקשות היה מטמין בתוך ה'ליקוטי מוהר"ן'. רבים מתושבי האיזור שיחרו לפתחו, וכל מאמציו להשאר נסתר עלו בתוהו; קדושתו וצדקותו הלכו לפניו, וגרמו להמון העם לנהור אחריו כבעל מופת ובעל רוח הקודש.

רבי ישראל'קה, שהיה ממעריציו המושבעים, עשה מיד את דרכו אליו. אך פתח את הדלת, פרץ בבכי נסער, כשהוא מתַנה את הצרה האיומה שניחתה עליו.

"תן לי כעת שלוש מאות רובל לצדקה, לאחר מכן סע ללודז' – ואני מקוה שבעזרת השם תצליח לקבל את כספך בחזרה", כך היתה תשובתו של רבי אפרים. אך הסוחר שהיה אכול מרירות כתוצאה מהמשבר הגדול, ענה לו: "רבי אפרימ'ל! כיצד אתם מסוגלים לבקש ממני כסף לצדקה כעת, כאשר הפסדתי את כל רכושי ונשארתי בעירום ובחוסר כל?! שלוש מאות רובלים הרי זה סכום עתק!!!".

הוא אף ניסה להבטיח שלאחר שיסע ללודז' ויחזור עם הכסף – יתרום את שלוש מאות הרובלים. אך רבי אפרימ'ל באחת: "עליך לתרום דווקא כעת שלוש מאות רובלים – לא פחות!".

בלב כבד יצא רבי ישראל'קה מהבית, כשהוא מלא תרעומת ועוגמת נפש על הבקשה הבלתי מתקבלת על הדעת. עם כל זאת התיישב, שאם ברצונו לזכות לישועה, עליו לתת לפחות סכום מכובד לצדקה. הוא השיג מאה רובלים, אותם העביר לרבי אפרימ'ל למען צרכי הצדקה שעסק בהם.

מיד לאחר מכן עשה את דרכו לעבר לודז' כשכולו תקווה שבאמצעות לשונו החלקלקה וניסיונו העשיר כסוחר מהולל, הוא יצליח במשימה.

רבי ישראל'קה נכנס למשרד הגרמני בלודז', ניגש לפקיד ומסר לו את הפתק, כשהוא דורש שיחזירו לו את אשר נלקח ממנו שלא בצדק וללא יושר…

הפקידים הגבוהים ערכו ישיבה עם ראשי המשרד, ואלה החליטו 'משום מה' להחזיר לו עשר אלף רובלים ותו לא… לא הועילו טענות ומענות, ורבי ישראל'קה חזר לפשדבורז' עם שליש מרכושו…

ר' אפרים'ל מפשעדבורז (משמאל) ור' בן-ציון אפטער זצ''ל
ר' אפרים'ל מפשעדבורז (משמאל) ור' בן-ציון אפטער זצ"ל

בבית הוא התאונן על עצמו, וכך אמר לבנו, רבי הלל מיכאליץ, לימים תלמידו המובהק של רבי אפרימ'ל: "איה שכלי ואיה חכמתי… הרי הייתי צריך להתבונן שהצדיק רבי אפרימ'ל חושב רק לטובתי. הוא רצה כנראה להמתיק את הדינים מעלי, וביקש דווקא שלוש מאות רובל לצדקה, אחוז אחד מהרכוש. אילו תרמתי לו את כל שלוש מאות הרובלים – בוודאי היתה ההמתקה שלימה, והייתי מקבל בחזרה את כל שלושים אלף הרובלים, אך אני בקושי נתתי לו שליש, לפיכך קיבלתי בחזרה רק שליש מהרכוש"…

הרב החסיד הצדיק האמיתי ר' אפרים צבי קראקובסקי זצ"ל, המכונה "ר' אפריימ'ל", בעל המחבר ספר "עונג שבת", היה מחשובי אנשי שלומינו בפולין. הוא נולד בשנת תר"מ בעיר פשדבורז שבפולין, לאביו הגדול ר' אלתר בן־ציון ז"ל, המרא דאתרא והמורה־הוראה בעיר. ממשפחת ת"ח מפורסמים היה אביו, נכדו של רבי דוד'ל מלעלוב זצוק"ל. ומאז שנתקרב לאורו של רבינו הקדוש ועד לנשימתו האחרונה שנשם כאן בעולם ההבל, היה דבוק ומקושר בבורא עולמים. בלב שמח ובנפש חפצה הכין עצמו לקראת העלייה לעלמא דקשוט, ונסתלק בקדושה וטהרה בט"ז טבת שנת תש"ו בעיר הקודש ירושלים תובב"א, זיע"א.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים