פרשת מקץ

החלום והדמיון

"ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה…וידבר שר המשקים ושם אתנו נער עברי… ונספר לו ויפתור לנו את חלומותינו…ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו. ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה".
החלום שייך לכוח הדמיון.

הדמיון יכול להיות מצד הקדושה או ההיפך, חס ושלום. הנביאים זוכים לדמיון מצד הקדושה, כמו שכתוב: "ביד הנביאים אדמה" ולכן מתנבאים הנביאים בחלום כמו שכתוב (במדבר יב, ו): "אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו".

חלום הוא אחד משישים בנבואה. רבינו הקדוש אומר שחידושי תורה הם תיקון לפגמים. פירוש הדברים, שעל ידי חידושי תורה, שהם שכל של הקדושה, מבררים את הדמיון הלא טוב, כי כדי לברר ולתקן את המדמה צריכים לעלות אל השכל (תורה כה), והשכל של הקדושה הוא "שכל אלוקי" שאין בו נגיעות, רק כולו אמת. כשאדם מגביר את כח השכל של הקדושה הוא יכול לברר לעצמו ולאחרים על ידי זה את האמת ולצאת מן השקר, הנולד לרוב בכוח המדמה.

חז"ל אומרים: אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. הרוח שטות חלקה בא מן המדמה הלא מבורר (ונראה בחוש שבדרך כלל המשוגעים בעלי דמיון לא מבורר).

רבינו הקדוש אומר בתורה א': "שצריך לשים שמות קדושים על מי שנכנס בו רוח שטות ונשתגע, והשמות הם כמו מקל שחובט בו, ועל ידי זה יוצא מן הרוח שטות ושיגעון". התורה הקדושה היא כולה שמותיו של הקב"ה ולכן כשאדם לומד תורה ומבין את לימודה, עולה על ידי זה אל השכל האלוקי, וזה משפיע עליו ומברר אצלו את הרוח שטות ושיגעון שרוצים להיאחז בו, ולימוד תורה זה הוא אצלו כמו שמות קדושים, ואז יכולים להתמודד עם הדמיונות הלא טובים שרוצים להתגבר עלינו, והתורה מכניסה בנו דעת ושכל אמיתיים שהם הכלים להתמודד עם הדמיונות הללו.

על זה אומר רבינו הקדוש (תורה כה): שיש לכנות את כל התאוות ואת היצר הרע בשם כוח המדמה. ואמר אז: "צריכין לקרוא לו (ליצר הרע) ולכנות לו שם אחר. היינו להבעל-דבר והיצר הרע צריכין לקרות אותו בשם אחר, דהיינו שלא לקרותו עוד בשם יצר-הרע, רק בשם כוח המדמה". עכ"ל.

מוסבר שם, שכוח הדמיון פועל ומשפיע ביותר על הבהמות וכל תאוותיה נובעות מכוח הדמיון החזק שבה. גם אצל האדם, כשנופל לבהמיות הוא נופל אל הדמיון הלא טוב. וצריך לשבר את הדמיון הזה שבגללו נופל לבהמיות, רחמנא לצלן, וזה שכתוב: "זבחי אלוקים רוח נשברה". לכן צריך להקריב קורבנות לשבר את כוח הבהמיות והדמיון. ולפי דרכינו – ע"י "זבחי אלוקים הרוח נשברה" – נשברת הרוח שטות.

והנה הצדיק, מכיון שיש בו דעת וקדושה גדולים על כן דמיונו מבורר ונקי כסולת מנופה, לכן יכול לדמות בתורה מילתא למילתא (דבר לדבר), ומזה נעשים חידושים אמיתיים הבוראים עולמות חדשים. ואם אדם לא מבורר מחדש חידושים לא אמיתיים, שהם עדיין נתונים להשפעת המדמה המקולקל, אזי עושה עולמות של שוא ונותן יניקה לקליפה שיונקת מן הדמיונות הכוזבים שלו.

רבנו הקדוש אומר (חיי מוהר"ן ש"נ): "התורה שלי היא כולה בחינות", כי רבנו הקדוש מדמה ומקשר בתורתו מילתא למילתא ומראה את הקשר בין הדברים, אפילו כשאין נראה לנו שהדברים תואמים, רבנו הקדוש מלמדנו ע"י דעתו הקדושה והטהורה לראות קשרי קשרים ודימויים אמיתיים, ואפילו באותם דברים הנראים לנו רחוקים זה מזה. וכל זה על ידי שכלו הקדוש והמדמה שבקדושה המתוקן שלו. לכן כשלומדים את תורת רבנו זוכים בזה לרפואת הנפש, כי תורתו היא מרפא לאותו המדמה המקולקל שבתוכנו, והוא מנחה ומוליך אותנו בדרך אמת ועל ידו אנו לומדים כיצד לתקן את המדמה, וכך נעשה מרפא ליצר הרע, ששמו בדורותינו "מדמה" כנ"ל.

"בן פורת יוסף" – "פורת" אותיות "פותר".

יוסף שהוא הצדיק ויש לו מדמה דקדושה בשלימות, יודע כיצד לברר ולהוציא את האמת מן החלומות והדמיונות של כל אחד, אם זה שר הטבחים והאופים ואם זה פרעה, וכן פותר לאמיתו את חלומותיו של עצמו. חז"ל אומרים: אין חלום בלא דברים בטלים. לכן הצדיק שעולה לאור השכל יודע את הפתרון האמיתי, שלא כאיצטגניני פרעה שלא יודעים לברר חלום כזה כחלומו של פרעה.

וזה שאומר יוסף "בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה", דהיינו, הפתרון של החלום והמדמה הוא מהשם-יתברך ולא ממני, כי השכל האלוקי הוא השכל האמיתי שיכול לברר חלום ולהוציא מן הדמיון הלא מבורר את האמת המבוררת.

נמצא, שבכוחו של הצדיק שיברר לנו את כח המדמה, כי הוא בשכלו הטהור הקדוש והמבורר, מראה לנו את האמת הנמצאת "בדמיונות" שלנו ו"בחלומות" שלנו ("חלומות בהקיץ"), ועל ידו אנו זוכים לחידושי תורה מבוררים ואמיתיים, ולברוא עולמות קדושים ובוראים מחידושי התורה הנ"ל.

אודות maor

בדוק גם

אורות-וכלים

פרשת וישלח

אורות וכלים "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מְלָך מֶלֶך לבני ישראל. וימלוך באדום …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים