הכסא

 הכיסא המגולף ביד אמן, היה שייך לרבי נחמן. כסא זה שימש את הרבי לאמירת שיעורי התורה בהזדמנויות השונות. לפי המסורת, הייתה זו מתנה שניתנה לרבי על – ידי אחד מחסידיו בסוף שנת תקס"ח (1808). האיש, שוחט באומנתו, עמל עליו במשך תקופה של ששה חדשים. כאשר הביא האיש את מתנתו לרבי, שאלו הרבי: האם כל היום עשית אותה ? השיב לו: לא, אך בכל יום עבדתי עליו שעה אחת (כי היה הכסא נאה ומצויר בציורים נאים) נענה הרבי בהתפעלות: כך?! חשבת עלי חצי שנה; כל יום; שעה!! (אבני"ה ברזל כ')

בסמיכות למתנת האיש שהעניק לו את הכסא, התבטא הרבי אודות חזון מופלא ומסתורי. בחלומו ראה "שהביאו לו כיסא והיה אש סביבה, והלכו כל העולם, אנשים נשים וטף, לראותה, וכשחזרו משם, אזי תכף נתקשרו זה עם זה, ונעשה שידוכים ביניהם… ושאלתי כמה היא רחוקה ומפני מה תכף נעשו שידוכים, והלכתי… ושמעתי שהולך ובא ראש השנה… ובאתי להכיסא וראיתי שם ראש השנה, ראש השנה ממש… וראיתי שם, שהיה חקוק על הכסא כל צורות של כל ברואי עולם, וכל אחד היה חקוק עם בת-זוגו אצלו… ומאחר שבימים הקודמים למדתי, נפל בדעתי, שפסוק: "כ'רסיה ש'ביבין ד'י נ'ור" (דניאל ז, ט.) ראשי תיבות "שדכן" כי על ידי הכסא נעשין שדוכין כנ"ל. גם "כרסיה" (יוצרת) ראשי תיבות: ראש השנה. יום (יום כיפור) סוכות"…

זמן קצר לאחר מכן, בראש השנה תקס"ט אמר הרבי את התורה המכונה "תקעו". התורה הראשונה בחלק שני של הספר ליקוטי מוהר"ן. תלמידו הקרוב רבי נתן, מציין, כי תורה זו מהווה מעין פירוש על המעשה המופלא של הכסא. הדברים טמירים ועלומים. וכי זוהי אחת ההזדמנויות בה ניתן להיווכח עד כמה דבריו שגבו מבינת אנוש, (רבי נתן גם מציין כי כשהרבי אמר זאת הוסיף: "אם אין אתם שמחים, איני יודע מה לכם". כלומר: דווקא בשל כך ראוי לנו לשמוח על זכייתנו לטעום מאמרותיו של חכם נפלא כדוגמת הרבי). "לאחר שספר המעשה הזאת אמר, שאתם יכולין לומר עליה תורה כל ימי חייכם . וגער בנו על שאין אנו שמחים, ואמר שראוי לנו לשמוח מאד מאד. (חיי מוהר"ן פד).

לאחר פטירת הרבי הוחזק הכסא אצל חסיד ברסלב בטשערין – עיירה באוקראינה- בשם רבי הירש ליובארסקי.
בשעת פוגרום הקוזקים באוקראינה בעשור השני של 'המאה העשרים', פורק הכיסא והוחבא. ב-1936, הביאה אותו לירושלים משפחה מאוקראינה (רבי משה רוזנפלד) שנמלטה מאימת השואה. כאן, נבנה וחודש הכיסא במוזיאון ישראל בשנת 1959, ומאוחר יותר עבר שיפוץ על ידי "כתריאל" מירושלים. בשיפוץ האחרון הוסיפו חלקים מסוימים שאיבדו את צורתם המקורית בעקבות הפירוק. היות והעיטורים נעשו בכפילות ובהקבלה של צד ימין ושמאל, התאפשר לשחזר את החלקים שנפגמו בדייקנות מלאה. למכון "נחלת צבי" חלק רב בשיפוץ הכיסא בהרמת תרומה נכבדה למטרה נעלה זו.

לפני יותר משלושים שנה הועבר הכיסא למשכנו הנוכחי לבית המדרש הגדול והמרכזי של חסידי ברסלב ברחוב מאה שערים בירושלים, אשר נבנה על ידי הרה"ח רבי אליהו חיים רוזין ע"ה והרה"ח רבי צבי אריה רוזנפלד ע"ה (שעל שמו נקרא המכון). הכיסא נמצא בהיכל בית המדרש הגדול והוא נשמר בכבוד הראוי. איש אינו מהין לשבת על כסא זה, אולם בעת עריכת ברית מילה נהוג להניח עליו את התינוק, כשהכיסא משמש כ"כיסא אליהו הנביא" כנהוג בברית מילה.

חסידי ברסלב מייחלים לראות שוב את רבי נחמן ממלא את מקומו בכיסא זה בהדרו הנפלא

בדוק גם

למה-דווקא-אומן

למה דווקא אומן?

רבי נחמן מסר את נפשו כל ימיו כדי לקרב את עם-ישראל לה' ולבקש תיקון רוחני …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים